Champagne Fairy
מילון מונחי יין
מילון תלת־לשוני של Champagne Fairy למונחים מעולם הכרם, היקב, הטעימה, התווית והגשת היין. לכל ערך מזהה אנגלי יציב, ולכן הקישורים נשארים עקביים בעברית, באנגלית וברוסית.
כל ערך מציג את המונח האנגלי המועדף, תרגום מאושר, כינויים שימושיים והסבר קצר. מונחים רגולטוריים עשויים להשתנות בין מדינות, וההקשר הרלוונטי מצוין לפי הצורך.
מונחי מתיקות וטבלאות
סוכר שיורי הוא הסוכר המדיד שנותר ביין; דוזאז׳ הוא תוספת ליין מבעבע לאחר הדגורז׳מנט; מתיקות נתפסת תלויה גם בחומציות, אלכוהול, טמפרטורה ומרקם.
מתיקות ביין שקט
קטגוריות של יין שקט מבוססות על סוכר שארי; ביינות יבשים וחצי־יבשים אפשר להביא בחשבון גם חומציות כוללת המבוטאת כחומצה טרטרית.
| מונח | רמת סוכר או משמעות |
|---|---|
| יבש | S ≤ 4 או (S ≤ 9 וגם S − A ≤ 2) |
| יבש למחצה | אינו יבש וגם (S ≤ 12 או (S ≤ 18 וגם S − A ≤ 10)) |
| מתוק למחצה | מעל הגבול החל על יבש למחצה וגם S ≤ 45 |
| מתוק | S ≥ 45 |
בנוסחאות: S הוא גלוקוז ופרוקטוז בגרם לליטר; A היא חומציות כוללת המבוטאת כחומצה טרטרית בגרם לליטר. בדיוק 45 גרם לליטר ההגדרות המשפטיות חופפות; על התווית משתמשים רק במונח זכאי אחד.
יין מבעבע ושמפניה
המונחים מתייחסים לכמות הסוכר הכוללת ביין המבעבע המוגמר. Brut Nature מחייב גם שלא יוסף סוכר לאחר התסיסה השנייה.
| מונח | רמת סוכר או משמעות |
|---|---|
| ברוט נטור / ללא דוזאז׳ | <3 גרם לליטר וגם ללא תוספת סוכר לאחר התסיסה השנייה |
| אקסטרה ברוט | 0–6 גרם לליטר |
| ברוט | <12 גרם לליטר |
| אקסטרה דריי / אקסטרה סק | 12–17 גרם לליטר |
| דריי / סק | 17–32 גרם לליטר |
| דמי־סק | 32–50 גרם לליטר |
| דוּ / מתוק | >50 גרם לליטר |
יש חפיפה מכוונת בין תחומים סמוכים בהגדרות המשפטיות; מותר להציג מונח אחד בלבד. אקסטרה דריי מתוק יותר מברוט.
מונחי תווית גרמניים
לא כל המונחים הגרמניים מתארים אותו דבר. Trocken ו־Halbtrocken מתייחסים למתיקות היין המוגמר; מונחי Prädikat מתארים בעיקר את בשלות הענבים ואת קטגוריית הייצור.
| מונח | רמת סוכר או משמעות |
|---|---|
| טרוקן / יבש | יין שקט: אותם גבולות אנליטיים כמו בקטגוריית יבש של האיחוד האירופי |
| האלבטרוקן / יבש למחצה | יין שקט: אותם גבולות אנליטיים כמו בקטגוריית יבש למחצה של האיחוד האירופי |
| ליבליך / מתוק למחצה | מעל הגבול החל על Halbtrocken ועד 45 גרם לליטר |
| זיס / מתוק | 45 גרם לליטר ומעלה |
| פיינהרב | אין תחום חוקי יחיד של סוכר שארי; זהו מונח של יצרן או סגנון |
| מונחי פרדיקט | Kabinett, Spätlese ו־Auslese מסווגים בשלות ענבים או ייצור, ולא מבטיחים את מתיקות היין המוגמר |
הסולם התחושתי של טרי תייז
הסולם מתאר את האיזון הנתפס בין מתיקות לחומציות. זהו כלי תחושתי ולא סיווג חוקי של סוכר שארי.
| ערך | משמעות |
|---|---|
| -2 | סגפני; לאוהבי יינות סגפניים. |
| -1 | הסוכר אינו מורגש, אך היין מאוזן. |
| 0 | ללא מתיקות מורגשת. |
| +1 | מתיקות בקושי מורגשת. |
| +2 | מתיקות מורגשת אך לא בולטת. |
| +3 | המתיקות היא רכיב משמעותי בפני עצמו. |
| +4 | יין קינוח מובהק. |
חיפוש מונח
לא נמצאו מונחים המתאימים לחיפוש.
גידול גפנים וכרמים
בציר ידני (Hand harvest)
ענבים שנבצרו ידנית.
#גובה מעל פני הים (Altitude / elevation)
גובה הכרם. יש לשמור את הנתון במטרים ולא לבלבלו עם שיפוע.
#גיל הגפנים (Vine age)
גיל הגפנים או הנטיעה, ולא גיל היין המוגמר.
#גפנים בוגרות (Old vines)
גפנים המתוארות כבוגרות או ותיקות. אין סף גיל משפטי אחיד, ולכן יש לשמור גיל מפורש כאשר הוא מצוין.
#גפנים בנות מאה שנה ומעלה (Centenarian vines)
יש להשתמש רק כאשר המקור מציין או מבסס גיל של כמאה שנה ומעלה.
#גפנים המודלות על עצים (Tree-trained vines)
שיטת הדליה עתיקה שבה הגפנים מטפסות על עצים חיים או נתמכות בהם.
#גפנים לא מורכבות (Ungrafted vines)
גפנים שבהן זן הפרי גדל על שורשיו שלו ואינו מורכב על כנה נפרדת. franc de pied הוא יחיד בצרפתית ו־francs de pied הוא רבים; הצורות הנקביות הן vigne franche de pied ו־vignes franches de pied. המונח אינו סוג כנה ואינו מציין גיל, מקור טרום־פילוקסרה, הסמכה או עמידות לפילוקסרה.
#גפנים מורכבות על כנה (Grafted vines)
זן נותן פרי שחובר למערכת שורשים שונה.
#גפנים על שורשיהן שלהן (Own-rooted vines)
ניסוח טבעי לקהל הרחב לגפנים הגדלות על שורשיהן שלהן; לעיתים קרובות חופף לגפנים לא מורכבות.
#גפנים עתיקות מאוד (Very old / ancient vines)
טענת גיל חזקה יותר מצד היצרן מאשר גפנים בוגרות, אך בדרך כלל אינה קטגוריה משפטית בעלת סף קבוע.
#דשנים אורגניים (Organic fertilisers)
דשנים ממקורות אורגניים. הצהרה זו לבדה אינה מעידה שהכרם או היין מוסמכים כאורגניים.
#הבשלה מלאה (Full maturity)
בשלות הענבים בזמן הבציר. יש לשמור high maturity כטענה חזקה יותר מאשר בשלות רגילה.
#הכלאת זנים (Grape crossing)
זן שהוכלא משני זני הורה. אין לכנותו אוטומטית היבריד, מונח העשוי לרמוז להכלאה בין מינים.
#הפרעה מזערית לקרקע (Minimum soil disturbance)
גישת עיבוד מזערי שנועדה להפריע מעט ככל האפשר למבנה הקרקע.
#ויניפיקציה נפרדת לכל חלקה (Parcel-by-parcel vinification)
כל חלקה מותססת או מובגרת בנפרד לפני ערבוב אפשרי בהמשך.
#זבל ירוק (Green manure)
גידול כיסוי שמגדלים ומטמיעים בקרקע כחומר אורגני.
#זמירה בשיטת פוסאר (Poussard pruning)
שיטת זמירה שנועדה להתחשב בזרימת המוהל ולהפחית את הסיכון למחלות גזע.
#זמירה קצרה (Short pruning)
השארת יחידות פרי קצרות, לעיתים כדי לסייע בשליטה ביבול.
#זמירת שאבלי (Chablis pruning)
שיטת זמירה והדליה בעלת שם מוגדר בשמפאן, ולא סתם זמירה שנעשתה בשאבלי.
#זן מקומי (Autochthonous variety)
זן ענבים בעל זיקה מקומית ארוכת שנים. אין לרמוז למקום מוצא שהוכח מדעית אלא אם המקור תומך בכך.
#זן נשכח (Forgotten / historic variety)
זן שהיה חשוב בעבר או שכיום נטוע לעיתים רחוקות. זהו תיאור של היצרן ולא קטגוריה רשמית.
#חלקה (Plot / parcel)
יחידת כרם קטנה. בתיאורים אלה שני המונחים משמשים בדרך כלל באותה משמעות.
#חלקה בעלת שם מסורתי (Lieu-dit (named site))
מקום או אתר כרם בצרפת בעל שם מסורתי; אין פירוש הדבר בהכרח כרם יחיד בעל סיווג משפטי. בטקסט מקצועי יש לשמור את המונח lieu-dit.
#חלקה יחידה (Single parcel)
הענבים מגיעים מחלקה מסוימת אחת; זו טענה צרה יותר מאשר יין מכרם יחיד באופן כללי.
#חריש (Ploughing / tillage)
עיבוד מכני של קרקע הכרם. יש לשמור סייגים כגון קבוע, רדוד או עיבוד מזערי.
#חריש רדוד (Shallow plowing)
עיבוד רדוד של הקרקע, לעיתים קרובות ישירות מתחת לשורות הגפנים.
#טיפולים בתמציות צמחים (Herbotherapy treatments)
תכשירים צמחיים המשמשים בכרם; יש להסביר את השימוש המעשי ולא לרמוז לטיפול רפואי.
#טרואר (Terroir)
השפעתם המשולבת של האתר, הקרקע, האקלים, הטופוגרפיה והעשייה האנושית. יש לשמור את המונח המקובל טרואר ולא לצמצמו לקרקע בלבד.
#יבול מוגבל (Limited yield)
הגבלה על כמות הפרי שמניב הכרם. יש להבדיל בינה לבין מספר קטן של בקבוקים שיוצרו.
#כורמות בתנאי קיצון (Heroic viticulture)
כורמות באתרים תלולים במיוחד, גבוהים, מדורגים או קשים בדרך אחרת, שבהם העבודה תובענית באופן חריג. יש לראות בכך תיאור הקשר אלא אם מצוינת מסגרת רשמית.
#כיסוי עשב טבעי בין השורות (Natural grass cover)
צמחייה חיה הנשמרת בין שורות הכרם.
#כנה (Rootstock)
מערכת השורשים שעליה מרכיבים את זן הגפן נותן הפרי.
#כרם יחידני (Single vineyard)
יין שמקורו בכרם אחד. אין להשוותו אוטומטית ל־lieu-dit או ל־Contrada.
#כרם מעורב (Field blend)
זני ענבים שונים הנטועים יחד באותו כרם. הדבר אינו מוכיח כשלעצמו שהם הותססו יחד.
#מדרון (Slope)
שיפוע הכרם; יש לשמור אחוז מפורש כאשר הוא מצוין.
#מחזור הצימוח (Vegetative cycle)
רצף הצמיחה וההתפתחות העונתי של הגפן.
#מפנה (Aspect / exposure)
כיוון השמיים שאליו פונה מדרון. בעברית עדיף המונח הכורמי מפנה ולא תרגום מילולי של exposure.
#סלקציה מסאלית (Massal selection)
ריבוי מכמה גפנים נבחרות בכרם כדי לשמר מגוון גנטי, בניגוד לריבוי מקלון יחיד.
#סלקציה קלונלית (Clonal selection)
ריבוי מקלון נבחר יחיד של גפן; המונח נכלל כדי להבהיר את הניגוד לסלקציה מסאלית.
#פילוקסרה (Phylloxera)
מזיק גפן שהוביל להרכבה נרחבת על כנות עמידות. קרקע חולית עשויה לעיתים להגביל אותו, אך אינה ערובה מוחלטת.
#קונטרדה (Contrada)
רובע גאוגרפי היסטורי או תת־אזור באטנה; לא בהכרח כרם אחד ולא אוטומטית קרו רשמי.
#קלו (Clos)
מבחינה היסטורית, כרם מוקף חומה. שם כרם מודרני עשוי לשמור Clos גם אם החומה אינה שלמה.
#ריבוי בהברכה (Layering)
השרשת שריג בעודו מחובר לגפן האם.
#שיטות אקולוגיות (Ecological methods)
ניסוח עמום של היצרן; הוא אינו מוכיח הסמכה אורגנית או ביודינמית.
#שיטות כורמות (Viticultural practices)
עבודות הכרם והבחירות החקלאיות. יש להימנע מהתרגום המילולי והלא טבעי שיטות תרבותיות.
#תנאי האקלים בשנת הבציר (Vintage climate)
תנאי מזג האוויר בעונת גידול ובציר מסוימת, ולא תיאור כללי של האקלים האזורי.
#ייננות ומרתף
אמפורה (Amphora)
כלי קרמי כללי לעשיית יין. אין פירושו בהכרח קווברי גאורגי.
#בחישה בחבית (Bâtonnage)
בחישה תקופתית של היין ומשקעיו בחבית או במכל תסיסה.
#ביקבוק (Bottling)
העברת היין לבקבוקים. בהקשר של יין מבעבע ייתכן שמדובר במיוחד בביקבוק לטיראז׳.
#בריק (Barrique)
חבית אלון קטנה, מסורתית כ־225 ליטר בבורדו. בריק הוא המונח העברי התקני; הנפח והשימוש עשויים להשתנות מחוץ לבורדו.
#גופרית דו־חמצנית (Sulfur dioxide (SO₂))
תרכובת נוגדת חמצון ואנטי־מיקרוביאלית המשמשת ביקב. בתיאורים אלה sulfur לבדו מתייחס בדרך כלל לגופרית דו־חמצנית ולא לגופרית יסודית.
#דמי־מואי (Demi-muid)
חבית עץ צרפתית בינונית־גדולה, לרוב כ־500–600 ליטר; הנפח המדויק משתנה.
#הבגרה בחבית (Barrel ageing)
הבגרה בעץ לאחר התסיסה. יש להבדילה מתסיסה בחבית.
#הבגרה על משקעי השמרים (Lees ageing)
שמירת היין במגע עם משקעי התסיסה כדי להשפיע על המרקם והניחוח. Sur lie הוא הניסוח הצרפתי לתווית.
#הבגרת היין (Élevage)
התפתחות היין והטיפול בו לאחר התסיסה ולפני השחרור; מושג רחב יותר מהבגרה בחבית בלבד.
#הפרדה מהשזרות (Destemming)
הפרדת גרגרי הענבים מן השזרות לפני תסיסה או השריה.
#השריה על הקליפות (Skin contact)
מגע מפורש בין המיץ לקליפות הענבים; ניסוח ספציפי יותר מהשריה כללית.
#חבית אלון ותיקה (Old / used oak)
כלי עץ שכבר היה בשימוש ובדרך כלל מעניק פחות ניחוחות של אלון חדש. אין לכנותו אלון ניטרלי אלא אם המקור אומר זאת.
#חבית עץ (Barrel / cask)
מכל עץ כללי. יש להשתמש בשם כלי ספציפי יותר כאשר הוא מופיע במקור.
#חבית עץ בסגנון בורגונדי (Burgundy barrel)
חבית בפורמט בורגונדי מסורתי. pièce בורגונדית תקנית היא לרוב כ־228 ליטר, אך יש לציין נפח מדויק רק אם הוא במקור.
#חבית עץ גדולה (Large-format wooden cask)
מכל עץ גדול כללי. אין להסיק foudre, Fuder או demi-muid ספציפיים אלא אם המקור מציין אותם.
#ייצוב בקור (Cold stabilization)
קירור היין כדי לעודד היווצרות גבישי טרטרט לפני הביקבוק.
#יישון במרתף (Cellar ageing)
הבגרה במרתף. אין להניח שמשמעותה יישון על משקעים אלא אם הדבר מצוין.
#ללא ייצוב בקור (No cold stabilization)
היין לא עבר ייצוב בקור. בהתאמה מילונית, הביטוי השלילי חייב לקבל עדיפות על תת־הביטוי החיובי passage au froid.
#ללא סינון (Unfiltered)
היין לא סונן; ייתכן שעדיין עבר צילול בחומר או שפייה.
#ללא צילול (Unfined)
היין לא עבר צילול באמצעות חומר; אין בכך לומר שלא סונן.
#ללא תוספת סולפיטים (No added sulfites)
לא נוספה גופרית דו־חמצנית. אין פירוש הדבר שהיין נטול סולפיטים, משום שתסיסה עשויה ליצור אותם באופן טבעי.
#ללא תסיסה מלולקטית (No malolactic fermentation)
תסיסה מלולקטית לא התרחשה. יש לומר שנחסמה רק אם המקור מציין מניעה מכוונת.
#מיצוי בשרייה (Maceration)
מגע בין המיץ למוצקי הענב לצורך מיצוי צבע, ניחוח, טעם ותרכובות פנוליות.
#מכבש Coquard (Coquard press)
דגם מכבש בעל שם מוגדר בשמפאן. יש לשמור Coquard כשם ציוד.
#מכל (Vat / tank)
מכל כללי לתסיסה או לאחסון.
#מכל מבוקר טמפרטורה (Temperature-controlled tank)
מכל שטמפרטורת התסיסה או האחסון בו נשלטת באופן פעיל.
#מכל נירוסטה (Stainless-steel tank)
מכל נירוסטה אינרטי. Inox פירושו פלדת אל־חלד.
#משקעי שמרים עדינים (Fine lees)
המשקע העדין הנשמר להבגרה לאחר הסרת המוצקים הכבדים יותר.
#משקעי תסיסה, בעיקר שמרים (Lees)
משקע שנותר לאחר התסיסה, המורכב בעיקר משמרים שסיימו את פעילותם ועשוי לכלול מוצקים נוספים. אין לראות בפועל האנגלי lies ככינוי חלופי.
#סולפיטים (Sulfites)
משפחה של צורוני שימור המכילים גופרית וקשורים לגופרית דו־חמצנית ביין. יש לשמור את ניסוח המקור ולא לטעון שהתסיסה יוצרת צורון מסוים.
#סחיטה (Pressing)
הפקת מיץ מן הענבים באמצעות מכבש.
#סחיטה איטית והעברה בכוח הכבידה (Slow pressing and gravity flow)
כוח הכבידה מתאר בדרך כלל הזנה או העברה ולא את הכוח הסוחט. יש לשמור הבחנה זו אלא אם היצרן מציין אחרת.
#סחיטה מסורתית (Traditional pressing)
סחיטה בציוד או במחזור העבודה המסורתי של היצרן; הביטוי לבדו אינו מגדיר לחץ או תפוקה.
#סינון (Filtration)
הסרה פיזית של חלקיקים או מיקרואורגניזמים באמצעות מסנן.
#עשיית יין (Vinification)
מכלול הפעולות ההופכות ענבים או תירוש ליין.
#פודר גרמני (Fuder)
חבית גרמנית מסורתית; במוזל נפחה לרוב כ־960–1,000 ליטר, אך הנפח משתנה בין אזורים. נבדלת מ־foudre הצרפתי.
#פודר צרפתי (Foudre)
מכל עץ צרפתי גדול, בדרך כלל 1,000 ליטר או הרבה יותר; הנפח משתנה. אין לאחדו עם Fuder הגרמני.
#פקק שעם טבעי (Natural cork)
סוגר לבקבוק שנחתך מקליפת עץ השעם. יש להפריד בין חומר הסוגר לבין מונחי חבית או יישון באלון.
#צילול (מונח־על) (Clarification)
משפחת פעולות רחבה לצילול היין, ובהן שקיעה, שפייה, צילול בחומר או סינון. מאחר שהמונח העברי צילול משמש גם ל־fining, יש להבהיר את השיטה.
#צילול באמצעות חומר מצליל (Fining)
צילול באמצעות הוספת חומר הקושר חלקיקים מרחפים כדי לאפשר את הסרתם. יש להשתמש בצילול ולא בהצללה, והניסוח הארוך מבדיל מן הפעולה הכללית.
#קווברי (Qvevri)
כלי חרס גאורגי הקבור באדמה באופן מסורתי. יש להבדילו מאמפורה כללית.
#שימוש מזערי בסולפיטים (Minimal sulfite use)
טענה לשימוש מופחת בסולפיטים; היא שונה מללא תוספת סולפיטים ואין לה סף אוניברסלי מוגדר.
#שמרי בר (Indigenous / native yeast)
מונחי יצרן לשמרים שמקורם בסביבת הכרם או היקב. בשיווק הם חופפים, אך מבחינה טכנית אינם תמיד זהים.
#שפייה (Racking)
העברת יין ממכל אחד לאחר תוך השארת המוצקים ששקעו מאחור. שונה מסינון ומצילול בחומר.
#תירוש (Must)
המוצר הנוזלי המתקבל מענבים טריים באמצעות מעיכה, הפרדה מהשזרות, ניקוז או סחיטה. בהקשר יקבי יש לציין לפי הצורך אם הוא טרי, תוסס חלקית או כולל מוצקי ענבים; אין להניח שמדובר במיץ צלול שלא תסס.
#תסיסה אלכוהולית (Alcoholic fermentation)
שמרים ממירים את סוכר הענבים לאלכוהול, פחמן דו־חמצני ותרכובות נוספות.
#תסיסה בחבית (Barrel fermentation)
התסיסה מתרחשת בעץ, ולא רק ההבגרה המאוחרת יותר.
#תסיסה מלולקטית (Malolactic fermentation)
חיידקים ממירים חומצה מאלית חדה יותר לחומצה לקטית רכה יותר; התהליך עשוי להפחית חומציות נתפסת ולשנות מרקם וניחוח.
#תסיסה מלולקטית חלקית (Partial malolactic fermentation)
רק חלק מהיין או מהבלנד עובר תסיסה מלולקטית.
#תסיסה ספונטנית (Spontaneous fermentation)
תסיסה שמתחילה ללא הוספת תרבית נבחרת של שמרים מסחריים.
#טעימה וסגנון
אופי אוטוליטי (Autolytic character)
אופי תחושתי הקשור במיוחד לפירוק תאי שמרים במהלך יישון על משקעים; התהליך מוסבר בערך אוטוליזה של שמרים.
#אופי דמוי צור (Flinty character)
מטפורה תחושתית לרושם של אבן מכה או מינרל מעושן. אין להפכה לטענה עובדתית על הקרקע.
#אופי זני (Varietal character)
ניחוחות, טעמים או מבנה המזוהים עם זן ענבים.
#אופי ייני (Vinosity)
גוף, חום ועומק ייניים, במיוחד כאשר אופייה הייני של שמפניה בולט יותר מן הבועות.
#אופי לא־מתוק (Savory)
אופי לא־מתוק התלוי בהקשר, לעיתים עשבוני, אדמתי, מלוח או דמוי אומאמי. אינו בהכרח חריף או מלוח; יש לבחור עברית לפי ההקשר.
#אופי צפחתי (Slatey character)
מטפורה תחושתית לרושם דמוי צפחה. אין להפכה לטענה עובדתית על גאולוגיית הכרם.
#אופי קירטוני (Chalky character)
מטפורה תחושתית למרקם אבקתי או לרושם דמוי קירטון. אין להפכה לטענה עובדתית על הקרקע.
#אחיזה (Grip / grippy)
מוצקות או התנגדות מישושית בחך.
#אחיזה דמוית טאנין (Tannin-like grip)
דמיון מישושי לטאנין. אין לשדרג אותו לטענה עובדתית על טאנין כאשר המבקר אומר במפורש דמוי טאנין.
#אחיזה פנולית (Phenolic grip)
מוצקות שמקורה בתרכובות פנוליות מהקליפות, הגרעינים, השזרות או העץ.
#איזון (Balance)
תחושה שמתיקות, חומציות, אלכוהול, פרי, מרקם ורכיבים נוספים מצויים ביחס מאוזן.
#אף (Nose)
ניחוחות הנתפסים בהרחת היין. אף הוא קיצור מקצועי מקובל; ניחוח ידידותי יותר ללקוח.
#בריוש (Brioche)
ניחוח של לחם וחמאה הקשור לעיתים ליישון על משקעים, לתסיסה או להבגרה.
#גוף (Body)
המשקל והנפח הנתפסים בפה, ולא האלכוהול לבדו.
#התמדה (Persistence / length)
משך הזמן שבו טעמים ותחושות נשארים לאחר הטעימה.
#זר ניחוחות (Bouquet)
מורכבות ניחוחות שהתפתחה, הקשורה לרוב לתסיסה או להבגרה ולא רק לניחוח הענב הראשוני.
#חד (Incisive)
מדויק וחודר, בדרך כלל בזכות חומציות או מבנה.
#חד ונמרץ (Racy)
אנרגטי, בדרך כלל עם חומציות חיה. אין לתרגם מילולית כגזעי.
#חד ורענן (Zesty / tangy)
רעננות חיה וחדה, לעיתים קרובות הדרית או מונעת חומציות. יש לתרגם לפי ההקשר ולא מילולית כתיבול.
#חך (Palate)
הטעמים והתחושות המישושיות הנתפסים בפה.
#חמצוני (Oxidative)
אופי שהתפתח מחשיפה לחמצן. הוא עשוי להיות סגנון מכוון ואינו בהכרח יין מחומצן או פגום.
#טאנין (Tannin)
תרכובות פנוליות התורמות למבנה ועשויות ליצור תחושת יובש. יש להבדיל בין התרכובות לבין תחושת העפיצות.
#יבש לחלוטין (Bone dry)
הדגשה תחושתית חזקה של יובש. אין זו כשלעצמה קטגוריית תווית מוסדרת.
#מבנה (Structure)
המסגרת שיוצרים חומציות, טאנין או פנולים, אלכוהול, פרי ומרקם.
#מהודק (Taut)
בעל מבנה מוצק וקומפקטי, ולא רפוי או רחב.
#מינרליות (Minerality)
מטפורה תחושתית לרשמים כגון אבן, קירטון או מלח. אין להציג אותה כהעברה מילולית של מינרלים מן הקרקע ליין.
#מלא טעם (Sapid)
מלא טעם או מעורר חך באופן נעים. עשוי לחפוף ל־savory או מליחות, אך אינו מילה נרדפת ישירה.
#מלוח (Saline / salinity)
רושם תחושתי דמוי מלח או ים, שאינו בהכרח תכולת מלח מדידה.
#מעורר ריור (Mouthwatering)
השפעה תחושתית המעוררת ריור, בדרך כלל עקב חומציות או מליחות.
#מראה (Appearance)
הערכה חזותית של צבע, צלילות ובועות.
#מרכז החך (Mid-palate)
השלב האמצעי שבין הפתיחה בחך לסיומת.
#מרקם (Texture / mouthfeel)
האופי המישושי, כגון קרמי, משיי, מוצק או קירטוני.
#מתח (Tension)
תחושת אנרגיה ומשיכה מבוקרת בין חומציות, פרי ומרקם. זהו תיאור תחושתי ולא מדידת מעבדה.
#סיומת (Finish / aftertaste)
התחושות הנשארות לאחר בליעת היין או יריקתו. יש להימנע מטעם לוואי, שלרוב מרמז לפגם.
#עידון (Finesse)
עדינות, דיוק ועידון, ולא קלילות בלבד.
#עפיצות (Astringency)
תחושת יובש וכיווץ בפה, הנגרמת לעיתים מטאנינים או מפנולים אחרים. אינה זהה למרירות או לחומציות.
#פוטנציאל התיישנות (Ageing potential)
יכולת להתפתח לטובה בבקבוק, אך ללא הבטחה שהיין ישתפר.
#פריך (Crunchy)
מטפורה תחושתית לחומציות חיה ולמרקם מוצק ורענן. אין מדובר במרקם מוצק שנלעס ממש.
#פתיחה בחך (Attack)
הרושם הראשון של היין עם כניסתו לפה.
#צלול כבדולח (Crystalline)
מטפורה לטוהר, צלילות ודיוק, ולא גבישים ממשיים ביין.
#רב־שכבתי (Layered / multidimensional)
מורכבות הנפתחת בכמה שלבים של ניחוח, טעם או מרקם.
#רדוקטיבי (Reductive)
אופי הקשור לחשיפה מוגבלת לחמצן ולתרכובות גופרית. עשוי להיות זמני או סגנוני ואינו בהכרח פגם.
#ריכוז (Concentration / density)
עוצמת הטעם וקומפקטיותו, או משקל היין בחך.
#רעננות (Freshness)
רושם חי הקשור בדרך כלל לחומציות, לפרופיל הפרי ולהיעדר כבדות.
#רשמי טעימה (Tasting notes)
תיאור תחושתי מובנה, המחולק לעיתים קרובות למראה, אף, חך וסיומת.
#שמרי (Yeasty)
ניחוח או טעם המזכירים שמרים או בצק. אין בכך להוכיח אוטוליזה ממושכת.
#תחושת חומציות (Sensory acidity)
ההשפעה המבנית והתחושתית של חומצות. בשפת טעימה זו רעננות או חדות נתפסת ולא בהכרח ערך מעבדה.
#שמפניה ויין מבעבע
אוטוליזה של שמרים (Yeast autolysis)
פירוק תאי שמרים במהלך היישון על משקעים, המשחרר תרכובות שעשויות להשפיע על המרקם ועל ניחוחות לחם או בריוש. autolytic שמור לתיאור התחושתי.
#אקסטרה ברוט (Extra Brut)
קטגוריית מתיקות לפי כללי האיחוד האירופי ליין מבעבע: 0–6 גרם לליטר.
#בועות (Bubbles / perlage)
זרם הבועות הנראה ונוכחותן התחושתית ביין מבעבע. המילים לבדן אינן טוענות שהבועות עדינות או מתמשכות.
#בועות עדינות ומתמשכות (Fine, persistent bubbles)
תיאור טעימה של גודל הבועות או משכן, ולא שיטת ייצור. יש לשמור רק את הסייגים שנאמרו במקור.
#בלאן דה בלאן (Blanc de Blancs)
יין מבעבע לבן העשוי רק מענבים בהירי קליפה. בשמפאן לרוב מדובר בשרדונה, אך הביטוי לבדו אינו מבטיח זאת בכל מקום.
#בלאן דה מונייה (Blanc de Meunier)
יין מבעבע לבן העשוי ממונייה.
#בלאן דה נואר (Blanc de Noirs)
יין מבעבע לבן העשוי רק מענבים כהי קליפה, תוך מזעור המגע עם הקליפות בסחיטה.
#בלנד (Blend / assemblage)
שילוב יינות, זנים, אתרים או בצירים. בממשק יש לבחור תווית ראשית אחת ולשמור את האחרות ככינויים חלופיים.
#בעבוע (Effervescence)
פעילות הבעבוע הכוללת של היין.
#ברוט (Brut)
קטגוריית מתיקות לפי כללי האיחוד האירופי ליין מבעבע: פחות מ־12 גרם לליטר.
#ברוט נטור (Brut Nature)
קטגוריית מתיקות לפי כללי האיחוד האירופי ליין מבעבע: פחות מ־3 גרם סוכר לליטר, וללא תוספת סוכר לאחר התסיסה השנייה. היא קשורה לללא דוזאז׳ אך אינה רק תרגומו; אין להתאים nature לבדו.
#גראן קרו (Grand Cru in Champagne)
סיווג תווית Grand Cru ברמת הכפר בשמפאן, שמקורו ההיסטורי ב־échelle des crus. אינו אותה מערכת כמו קרו בורגונדי או סיווגי VDP.
#דגורז׳מנט (Disgorgement)
סילוק המשקע שנאסף בצוואר הבקבוק לאחר הרמואז׳.
#דוזאז׳ (Dosage)
תוספת לאחר הדגורז׳מנט המשלימה את נפח הבקבוק ומסייעת לקבוע את הסגנון הסופי. דוזאז׳ בגרם לליטר אינו בהכרח סך הסוכר השיורי.
#השיטה המסורתית (Traditional method)
יין מבעבע המיוצר בתסיסה שנייה בבקבוק. מחוץ לשמפאן עדיף לומר השיטה המסורתית ולא לרמוז למקור שמפאן.
#זקט (Sekt)
המונח בגרמנית ליין מבעבע. האיכות ושיטת הייצור תלויות בציון המלא.
#טיראז׳ (Tirage)
ביקבוק יין הבסיס עם תערובת הטיראז׳ כדי להתחיל את התסיסה השנייה. תאריך לאחר tirage הוא תאריך הביקבוק ולא הדגורז׳מנט.
#יין בסיס שקט (Base wine)
יין שקט לפני הבלנד והתסיסה השנייה. בהקשר של שמפאן vin clair מדויק יותר מהתרגום המילולי יין צלול.
#יין מבעבע מבציר יחיד (Vintage sparkling wine)
יין מבעבע הנושא שנת בציר מוצהרת. השיעור הנדרש מאותה שנה תלוי בדין או באפלסיון החלים; אין להסיק 100% מן הביטוי הכללי. אין להתאים vintage לבדו ללא הקשר של תווית יין מבעבע.
#יין רזרבה (Reserve wine)
יין בסיס מבצירים קודמים הנשמר לבלנד עתידי. אין זה רק סימון לאיכות גבוהה.
#יישון בבקבוק בשכיבה (Sur lattes)
יישון אופקי בבקבוק לאחר הטיראז׳, בדרך כלל על משקעי השמרים. אין לתרגם באופן אטום כעל לייסטים.
#יישון בבקבוק על משקעי השמרים (Lees ageing in bottle)
תקופת ההבגרה המרכזית בין התסיסה השנייה לדגורז׳מנט. זמן כללי על משקעים עשוי לתאר גם יין שקט, ולכן נדרש הקשר של בקבוק או יין מבעבע.
#לב הקווה (Cœur de Cuvée)
מונח יצרן לחלק המרכזי והמועדף של הסחיטה או הקווה. ספציפי יותר מקווה כללי.
#ליקר ד׳אקספדיסיון (Liqueur d’expédition)
יין, בדרך כלל עם סוכר, המשמש לדוזאז׳ לאחר הדגורז׳מנט. נבדל מליקר טיראז׳.
#ליקר טיראז׳ (Liqueur de tirage)
יין שקט, סוכר, שמרים וחומר עזר המוספים לפני התסיסה השנייה.
#ללא דוזאז׳ (Zero dosage)
לא נוסף סוכר בדוזאז׳. טענת תהליך זו אינה אומרת שביין המוגמר יש אפס סוכר שיורי.
#ללא שנת בציר (Non-vintage)
יין מבעבע הנמכר ללא שנת בציר מוצהרת. לרוב הוא משלב שנים שונות, אך המונח עצמו אומר רק שלא הוצהר בציר.
#מרקם הבועות (Mousse)
הקצף והאיכות התחושתית של הבועות ביין מבעבע. תעתיק מוס לבדו אינו ברור בעברית.
#סולרה (Solera)
שיטת בלנד רב־בצירית חלקית שבה יין ישן נשאר במערכת עם הוספת יין צעיר. בתיאורי יינות שמפאן משתמשים במילה לעיתים באופן רופף.
#ספסיאל קלאב (Spécial Club)
בקבוק יוקרה של חבר ב־Club Trésors de Champagne שעבר את אישורי הטעימה של הקבוצה.
#פרמייה קרו (Premier Cru in Champagne)
סיווג תווית Premier Cru ברמת הכפר בשמפאן, שמקורו ההיסטורי ב־échelle des crus. אינו אותה מערכת כמו קרו בורגונדי או סיווגי VDP.
#קווה (Cuvée)
תלוי הקשר: בקבוק מסוים, בחירה או בלנד; בסחיטה בשמפאן עשוי לציין גם את חלק המיץ הראשון.
#קוטו שמפנואה (Coteaux Champenois)
האפלסיון ליין שקט משמפאן; בקורפוס הוא מופיע כרכיב אדום לבלנד רוזה.
#קרו (Cru in Champagne)
בשמפאן קרו הוא יישוב כורמים. באזורים אחרים cru עשוי לסווג כרם או אחוזה, ולכן ההקשר האזורי חיוני.
#קרמאן (Crémant)
מונח מוגן ליין מבעבע באפלסיוני Crémant מוגדרים, בדרך כלל בשיטה המסורתית. אינו שם כללי לכל יין כזה מחוץ לשמפאן.
#רב־בצירי (Multi-vintage)
יין המדגיש במפורש בלנד של יותר משנת בציר אחת. קשור לללא שנת בציר, אך אינו זהה לו.
#רוזה אסמבלאז׳ (Rosé d’Assemblage)
רוזה המיוצר מערבוב יין בסיס לבן עם שיעור של יין אדום שקט.
#רוזה דה סנייה (Rosé de Saignée)
רוזה המיוצר בהשריה קצרה על הקליפות ובהקזת מיץ צבוע. נבדל מרוזה אסמבלאז׳.
#רזרבה מתמשכת (Perpetual reserve)
רזרבה רב־בצירית המתמלאת לאורך זמן עם הוצאת יין. היא עשויה להזכיר סולרה אך אינה זהה לה אוטומטית.
#רמואז׳ (Riddling)
סיבוב והטיה הדרגתיים של הבקבוקים כדי לאסוף משקע בצוואר לפני הדגורז׳מנט. איסוף המשקע הוא התוצאה, לא הפעולה עצמה.
#תסיסה שנייה בבקבוק (Second fermentation in bottle)
התסיסה היוצרת את הפחמן הדו־חמצני והבועות. מחוץ להקשר מבעבע secondary fermentation עשוי להתייחס באופן רופף לתסיסה מלולקטית; prise de mousse פירושו קבלת הבעבוע.
#תוויות וסיווגים
אאוסלזה (Auslese)
פרדיקט מענבים בשלים לחלוטין שנבחרו. לעיתים קרובות מתוק, אך המילה עצמה היא סיווג בשלות.
#אורטסוויין (VDP.Ortswein)
יין VDP ברמת יישוב, מכרמים בתחומי מקום אחד.
#איגוד VDP (VDP)
איגוד יקבי פרדיקט בגרמניה, בעל סיווג משלו המבוסס על מקור.
#אייסוויין (Eiswein)
יין מענבים שנבצרו ונסחטו בעודם קפואים באופן טבעי. נכלל כקטגוריית פרדיקט סמוכה הדרושה להבנת הסדרה.
#ארסטה לאגה (VDP.Erste Lage)
דרגת כרם מסווגת של VDP. לעיתים משווים אותה ל־Premier Cru, אך אין זה תרגום מילולי ל־1er Cru.
#ארסטס גווקס (VDP.Erstes Gewächs)
יין יבש מאתר VDP.Erste Lage. יש לשמור את ההבחנה בין דרגת הכרם לציון היין.
#בוטריטיס (Botrytis)
פטרייה שעשויה להועיל או להזיק בהתאם לתנאים. עצם נוכחותה אינה אומרת ריקבון אציל.
#בין יבש לפיינהרב (Between trocken and feinherb)
ניסוח סגנוני של המקור ליין המוצג בין יבש לאוף־דריי. זו אינה קטגוריה גרמנית רשמית.
#ברנאאוסלזה (Beerenauslese)
פרדיקט נדיר ועשיר של יין מתוק מגרגרים בשלים־יתר שנבחרו בנפרד, לרוב בהשפעת ריקבון אציל.
#גוטסוויין (VDP.Gutswein)
רמת הכניסה בהיררכיית המקור של VDP, מענבי כרמי האחוזה.
#גרוסה לאגה (VDP.Grosse Lage)
סיווג הכרם העליון של VDP. הקיצור GL מציין דרגת אתר, לא יין יבש מוגמר ולא תרגום מילולי של Grand Cru.
#גרוסס גווקס (VDP.Grosses Gewächs)
יין יבש מכרם VDP.Grosse Lage. הקיצור GG הוא ציון היין; GL הוא דרגת הכרם.
#טרוקן (Trocken)
הציון הגרמני ליין יבש. יש להחיל את המונח המשפטי ולא להסיק יובש מרשמי טעימה.
#טרוקנברנאאוסלזה (Trockenbeerenauslese)
פרדיקט של יין מתוק מרוכז במיוחד מגרגרים מצומקים, לרוב עם ריקבון אציל. Trocken כאן מתאר גרגרים מיובשים ולא יין יבש.
#ללא בוטריטיס (Botrytis-free)
הצהרה מפורשת שהפרי או היין לא הושפעו מבוטריטיס.
#מספר האישור הרשמי (A.P. number / Amtliche Prüfungsnummer)
מספר הבדיקה והאישור הרשמי ליין איכות גרמני. יש להתאים AP לבדו רק עם תבנית מספר אישור והקשר תווית גרמנית, ולא כציון מבקר.
#פיינהרב (Feinherb)
מונח סגנוני גמיש ללא סף קבוע, המשמש בדרך כלל ליינות אוף־דריי. אין להשוותו אוטומטית ל־Halbtrocken המוסדר.
#פרדיקטסוויין (Prädikatswein)
יין גרמני המסווג לפי משקל התירוש והבשלות לקטגוריות מקבינט ומעלה. המונח לבדו אינו קובע את המתיקות הסופית.
#קבינט (Kabinett)
דרגת הפרדיקט הקלה ביותר, המבוססת על ענבים בשלים ומשקל תירוש. היין עשוי להיות יבש או מתוק בהתאם לשאר התווית.
#קוואליטטסוויין (Qualitätswein)
קטגוריית יין איכות משפטית בגרמניה, הקשורה לאזור גידול מוכר ולבדיקה רשמית.
#קפסולה זהובה (Gold Capsule)
מוסכמת יצרן המציינת לעיתים בחירה מיוחדת או עשירה יותר. זו אינה קטגוריה משפטית אחידה.
#ריקבון אציל (Noble rot)
בוטריטיס מועיל המייבש גרגרים ומרכז סוכר, חומצות וטעם. יש להבדילו מבוטריטיס כללי; Edelfäule הוא שם העצם הגרמני התקני.
#שפטלזה (Spätlese)
פרדיקט גבוה יותר מענבים בשלים יותר שנבצרו מאוחר. אין ערובה שהיין מתוק.
#מדידות וקיצורים אנליטיים
אחוז אלכוהול בנפח (Alcohol by volume)
אחוז מנפח היין שהוא אלכוהול. יש לפתוח את הקיצור בהופעה הראשונה.
#גרם לליטר (Grams per litre)
ריכוז לפי מסה. יש לשמור אם המספר מתייחס לסוכר שיורי, חומציות או דוזאז׳.
#דוזאז׳ בגרם לליטר (Dosage in g/L)
תוספת הסוכר הקשורה לדוזאז׳. אין לסווג ערך סוכר כללי בגרם לליטר כדוזאז׳ בלי הקשר מאשר.
#חומציות כללית (Total acidity)
חומציות טיטרטיבית הנקבעת בטיטרציה ומדווחת כאן בדרך כלל בגרם לליטר. היא שונה מ־pH ומתחושת חמיצות; acidity ללא הקשר אנליטי שייך לערך התחושתי.
#מדד pH (pH)
מדד לוגריתמי הקשור לפעילות יוני מימן; pH נמוך יותר מעיד על חומציות פעילה גבוהה יותר. נבדל מחומציות כללית.
#משקל תירוש (Must weight)
צפיפות תירוש הענבים, המושפעת בעיקר מסוכר ומשמשת מדד לבשלות לפני תסיסה. אינה קובעת את מתיקות היין המוגמר.
#סוכר שיורי (Residual sugar)
הסוכר שנותר לאחר התסיסה, בדרך כלל בגרם לליטר. זו אינה אותה מדידה כמו דוזאז׳.
#שנת בציר (Vintage year)
השנה שבה נבצרו הענבים. basis או base בתיאור יין מבעבע ללא בציר מציינים לעיתים את שנת הבסיס הדומיננטית ולא בציר מוצהר.
#קרקעות וגאולוגיה
אבן גיר (Limestone)
סלע קרבונטי, רחב יותר ובדרך כלל קשה מקירטון. אין להמיר כל אזכור של אבן גיר לקירטון.
#אבן גיר המכילה ליגניט (Lignite-bearing limestone)
אבן גיר המכילה ליגניט. עדיף ניסוח מסביר על פני תואר מילולי אטום.
#אבן גיר לוטטיאנית (Lutetian limestone)
אבן גיר המזוהה עם השלב הלוטטיאני של האאוקן.
#אבן גיר קשה (Hard limestone)
תיאור ספציפי של אבן גיר קשה המשמש בכמה יינות מקוט דה באר.
#השלב הלוטטיאני (Lutetian stage)
גיל או שלב גאולוגי באאוקן. הוא עשוי לתאר אבן גיר או חול סיליקה, ולכן אין להמיר את שם השלב לסוג סלע אחד.
#חול (Sand / sandy soil)
חלקיקים מינרליים גסים. בקטלוג, קרקע חולית חשובה להישרדותן של חלק מהגפנים הלא מורכבות.
#חול סיליקה (Silica sand)
חול עשיר בקוורץ. יש להבדילו מצור.
#חלוקים (Pebbles)
אבנים מעוגלות או קטנות; אין להמיר כל אזכור לקרקע כללית.
#חצץ (Gravel)
שברי סלע גסים בקרקע.
#חרסית (Clay)
חלקיקי קרקע דקים בעלי יכולת גבוהה לאחוז מים.
#חרסית קירטונית (Chalky clay)
חרסית המכילה קירטון או פרופיל המשלב חרסית וקירטון.
#סילט (Silt)
חלקיקי קרקע דקים מחול וגסים מחרסית. יש להימנע מהמילה העברית הדו־משמעית טין, המשמשת גם לחרסית.
#צור (Flint)
סלע קשה ועשיר בסיליקה. בתיאור טעימה flinty הוא מטפורה תחושתית ולא הוכחה לכך שצור עבר ליין.
#צפחה (Slate)
סלע דק־גרגר הנפוץ בתיאורי כרמים גרמניים. יש לשמור תיאורי צבע. slatey בהקשר טעימה הוא מטפורה אלא אם מצוינת גאולוגיה.
#צפחה בלויה (Weathered slate)
צפחה שהתפרקה בעקבות חשיפה ובליה ממושכות.
#צפחה מתקופת הדבון (Devonian slate)
צפחה המזוהה עם תקופת הדבון. יש לשמור גם את הגיל וגם כל תיאור צבע.
#קוורץ (Quartz)
מינרל סיליקה גבישי. אין לבלבלו עם קוורציט.
#קוורציט (Quartzite)
סלע מותמר עשיר בקוורץ; כאשר מצוינים עורקים יש לשמור את הניסוח עורקי קוורציט.
#קירטון (Chalk)
צורה רכה ונקבובית של אבן גיר. בעברית שיווקית גירי נפוץ, אך קירטון שומר על ההבחנה הגאולוגית. chalky בהקשר טעימה הוא תיאור תחושתי אלא אם מצוינת קרקע.
#קירטון קמפני (Campanian chalk)
קירטון מן השלב הקמפני של הקרטיקון המאוחר.
#קרקע (Soil)
החומר העליון שבו גדלות הגפנים. יש להבדילו מתת־הקרקע הגאולוגית שמתחתיו.
#קרקע חרסית־גירית (Clay-limestone soil)
חרסית המעורבת באבן גיר או מונחת מעליה. אין מדובר בסוג סלע יחיד.
#קרקע חרסית־סילטית (Clay-silt soil)
מרקם קרקע מעורב; אין לצמצם את שני הרכיבים לחרסית בלבד.
#שיסט (Schist)
סלע מותמר בעל מבנה עלעלי. אין לתרגמו כצפחה.
#שכבה גאולוגית (Stratum)
שכבה מובחנת בפרופיל קרקע או סלע.
#תת־קרקע (Subsoil)
החומר שמתחת לקרקע העליונה. יש לשמור עומק או שכבה גאולוגית כאשר הם מצוינים.
#תת־קרקע קימרידג׳יאנית (Kimmeridgian subsoil)
שכבות ששקעו בשלב הקימרידג׳יאני של היורה המאוחר; בשמפאן ובשאבלי הן קשורות לרוב לאבן גיר ולחוואר. זהו תיאור גאולוגי ולא טעם.
#שיטה ובקרה
Champagne Fairy מתחזקת מאגר מונחים קנוני אחד עבור עמוד זה, בקרת תרגום ובדיקות איכות לתוכן המוצרים. ההגדרות הן הסברים מערכתיים תמציתיים ואינן תחליף לתקנות החלות.
- נבדק לאחרונה
- גרסת המילון
- 1.0.0